ניסנוב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י שמגר חב' לניהול תביעות

החלטה

1.זוהי בקשת המבקשת- היא הנתבעת, לפסילת מסמך שצורף לבקשה למינוי מומחים רפואיים בתביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן:"החוק"). מדובר במסמך שנערך על ידי פיזיותרפיסט – משה ארליך.

2.לטענת המבקשת, אין המסמך בגדר מסמכים שנערכו לצורך "טיפול רפואי", ועל כן אסור בהגשה, בהתאם לתקנה 2 (ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים"). לפיכך, עותרת המבקשת כי יגרע המסמך מתיק בית המשפט. עוד טוענת המבקשת כי המדובר במסמך המהווה חוות דעת רפואית, שנערך לצורכי המשפט ועל כן עותרת היא, כי אורה למשיבה שלא יוגש למומחה, ככל שימונה, בהתאם לתקנה 8(א) לתקנות המומחים.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המסמך נערך לצורך הטיפול הרפואי וכחלק ממנו, וכן אינו מהווה חוות דעת. על כן, טוענת היא, כי אין לפוסלו וכי יש להורות כי יוגש למומחה, ככל שימונה.

4.תקנה 2(ב) לתקנות המומחים מתירה לתובע- הנפגע בתאונת דרכים שלא אושפז במוסד רפואי או שטוען לנכות לצרף "מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו שיש בו ראיה לעניין טענותיו".

5.כבר נפסק, כי מסמך שניתן לצרף לכתב התביעה, הוא כל מסמך לצורך טיפול רפואי ואין דרישה שהמסמך יהיה רפואי. לפיכך, אין בעובדה, שהמסמך לא נערך על ידי רופא, כדי להביא לפסילת המומחה. כמו- כן, נקבע, כי יש לפרש את התיבה "לצורך טיפול רפואי" על דרך ההרחבה, כאשר לבית המשפט נתון שיקול הדעת, בעת מתן החלטה בבקשה למינוי מומחה, לתת למסמך את משקלו הראוי בהתחשב במכלול החומר, במנסח המסמך, בקשר בין המסמך לבין טיפול רפואי ובעובדה, שהמסמך הוא מסמך "יזום".(ראו לעניין זה האמור ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח נ' כריסטיאן שמור פד"י מ"ט (4) 865 בעמ' 871 ).

6.עיינתי במסמך נשוא הבקשה. עסקינן במסמך, אשר נערך על ידי פיזיותרפיסט שטיפל במשיבה, לאחר שהופנתה לטיפולי פיזיותרפיה (ראו לדוגמא הפניה מיום 19.1.09). המשיבה עבר סדרה בת 16 טיפולים בעקבותיהם נערך המסמך שבמחלוקת, כחלק מן הטיפול שקיבלה המשיבה. נראה, כי המסמך הוצא לצורך המשך מעקב רפואי ולפיכך, עסקינן במסמך המהווה חלק מן הטיפול הרפואי. יצוין עוד, כי כאשר תידון הבקשה למינוי מומחים, יינתן למסמך הזה משקלו הראוי, בשים לב לעובדה, כי לא נערך על ידי רופא.

7.בקשתה השנייה של המבקשת היא, כי המסמך לא יועבר למומחה, ככל שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו, וזאת נוכח הוראות תקנה 8(א) לתקנות המומחים, האוסר על הגשת חוות דעת רפואית למומחה. לעניין זה קבעה הפסיקה מספר מבחנים, והם : האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק (ראו: רעא 5662/08 ‏ ‏ הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אפרים חנסב (טרם פורסם- ניתן 10.11.2008). אולם, גם אם מדובר במסמך שנערך על ידי גורם מטפל, ככל שהוא מסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, אין הוא מותר בהגשה (ראו: אליעזר ריבלין תאונות הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999) 562).עם זאת, לא כל הבעת דעה או דיאגנוזה, עולות כדי חוות דעת וחורגות מן המסגרת הטיפולית, שכן זוהי דרכו של טיפול. ( ראו פרשת ‏ ‎ ‎מגדל ‎נ' שמור הנ"ל).

8.במקרה זה סבורני, כי אין בפני חוות דעת רפואית האסורה בהגשה. ראשית, אין מדובר במסמך שנערך על ידי רפוא, שנית מדובר במסמך מטעם גוף רפואי שאינו תלוי בבעל הדין, כי אם בגוף שאליו הופנתה המבקשת על ידי קופת החולים בה היא חברה, שלישית, המסמך משקף שלב טבעי בטיפול הפיזיותרפי שקיבלה המבקשת. נוסף על הכל, עיינתי באמור במסמך, ואיני רואה בו משום חיווי דעה; כל אשר נמצא במסמך הוא תיאור תלונותיה של המבקשת, ממצאים העולים מן הצילומים (שחזקה על המומחה שיתן להם את משקלם הראוי, במיוחד לאור העובדה, כי הפיזיותרפיסט אינו רופא) וכן תיאור הגבלות התנועה, כפי שנחשפו בפני המטפל במהלך הטיפולים.

9.אשר על כן אני דוחה את הבקשה, על שני ראשיה. המסמך נשוא הבקשה ייכלל ברשימת המסמכים בתיק בית המשפט, ותתאפשר מסירתו למומחה, ככל שימונה.

10.בנסיבות העניין, ראיתי שלא לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט אייר תש"ע, 3 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: